ישיבות בישראל

ישיבת תורת החיים

ישיבת תורת החיים נוסדה בשנת תשנ"ו (1996) בנווה דקלים שבגוש קטיף בראשה עומדיים הרב אריאל פרג'ון והרב שמואל טל.
ישיבת תורת חיים היא ישיבה גבוהה ובה לומדים כמאתיים אברכים ותלמידים.
ישיבת תורת מחיים מאופיינת בהדגשת לימוד תורה בבקיאות והיא נוטה לזרם החסידי לזרם החרדי לאומי.
כיום ממוקמת הישיבה בישוב הקהילתי יד בנימין שנמצא בתחומי מועצה אזורית נחל שורק.

ישיבה הינה מוסד גבוה ללימודי תורה יהודית.
הישיבות שימשו במהלך הדורות להעברת מסורות תורה שבעל- פה, דברי חז"ל, לימוד ושינון עצמי.
הישיבה מהווה את המוסד המרכזי של היהדות התורנית ובה נקבעות הלכות בשאלות חדשות שצצות עם התקדמות העולם המודרני או דיון בהתעוררות ספקות במסורות עתיקות.

הישיבה היא מקום המקדש את חיי הרוח ובמהות הדברים הקיימים. מוסדות לימוד אלו מתבטאים גם כשגרת חיים בה מתרחשים הלימודים והדיונים.
לעולם עסקה הישיבה בדברי התורה ופרשנויותיה, ולעולם עסקה בכל זאת תוך ניתוק מוחלט מן העולם שמחוץ לה ומתן שוויון הזדמנויות לכל באי שעריה.
בכך, כל אדם יכול היה להתקדם ולקרב עצמו אל האליטה הרבנית.

למה ללמוד בישיבה ולא בבית?

לפי ההלכה, כל אב נדרש ללמד את בנו תורה.
אולם, לא תמיד האב עצמו מסוגל ללמד את בנו תורה כנדרש, ולעיתים – אינו יודע בעצמו.
על כן, בעבר היו שולחים את הנערים אל הכהנים בכדי שילמדו אותם.
עם זאת, לא רק נזקקים וכאלו שלא שפר עליהם מזלם נשלחו ללמוד תורה הרחק מבית אבא. לעיתים גם בני עשירים נשלחו דווקא מהסיבות ההפוכות- להעשיר את הידע, ולהרבות מורים, להפגישו עם תלמידים חכמים בני גילו איתם יוכל להתדיין בדיני תורה והלכות ולהיכנס אל עומק הדברים.
הלימוד בחברותא משמעותי ביותר עבור אדם הבא ללמוד ולחקור. ככל שיש יותר מוחות עולה רמת הדיון והלמידה נעשית גבוהה יותר.

סוגי ישיבות

ישראל בימינו היא המרכז הגדול ביותר לישיבות במגוון סוגים.
אמנם נהוג להאמין כי אלוהים נמצא בכל מקום, שכן – מה ההבדל אם כן בין ישיבה בניו יורק לבין ישיבה בירושלים?
ובכן, ניכר כי הישיבות בירושלים נטולות פיתויים ובהם רוח קדושה וחדוות למידה עזה הרבה יותר מבניו יורק הפתיינית והשוקקת.
גדולתה של הישיבה היא הבידוד שלה ממרכזי הערים השוקקים.
היא מהווה מעין "אי של טוהר" ובארץ ישראל, הארץ הקדושה והמובטחת, קל יותר להתחבר אל העולם של מעלה וללמוד תורה.

ישנם כל מיני סוגי ישיבות, והן מתחלקות לפי גילאים בתחילה ואחר כך לפי זרמי ההתחזקות ביהדות או לפי ייעוד. ישנן ישיבות המיועדות לחוזרים בתשובה או ישיבות אשר משלבות לימודי קודש עם שירות צבאי וכו':

ישיבה קטנה, מיועדת לתלמידים בגילאי חטיבת ביניים ועד תיכון. נקראות פעמים רבות " תלמוד תודה".

ישיבה תיכונית המיועדת לגילאי תיכון בה מלמדים גם מקצועות לבגרות והיא מיועדת בעיקר לתלמידים מזרם היהדות הלאומית – אם כי ניתן למצוא ישיבות תיכוניות גם בקהילות החרדיות יותר.

ישיבה גדולה – לגילאי 17 מעלה. בישיבה זו לומדים לימודים תורניים בלבד. הלומדים בישיבה זו נהוגים להיקרא " תורתם אמונתם" – הם אינם מתגייסים ואינם יוצאים לעבוד כי אם ממשיכים ללמוד גם לאחר נישואיהם לכל אורך חייהם. הם מקבלים על הימצאותם בישיבה דמי מחייה העוזרת להם להתקיים ומאפשרת להם להקדיש את מרצם וריכוזם ללימוד תורה  מבלי לחשוב על פרנסה.

ישיבה לחוזרים בתשובה היא ישיבה לכל גיל המשמשת בעיקר את החוזרים בתשובה

כולל אברכים – ישיבה לנשואים בה לומדים תכנים גבוהים יותר. בישיבה מסוג זה חייבים להיות בנוכחות לפחות חצי יום בכל יום, ומקבלים ממנה מלגת קיום חודשית.

ישיבת הסדר – משלבת לימודי קודש עם שירות צבאי מקוצר לציונות הדתית לאחר גיל תיכון. דוגמא לתלמידי ישובות הסדר הם חיילי נח"ל אשר מחלקים את שירותם הצבאי בין התרומה לחברה לבין הלחימה הצבאית בשטח.

ישיבת שילוב – ישיבה המשלבת שירות צבאי מלא עם שנתיים של לימודי קודש.

ישיבת הישוב הישן הינן ישיבות בהן הלימודים מתקיימים ביידיש והתלמידים בעלי המשפחות לומדים בהן לכל חייהם.

ישיבות ספרדיות בהן הלימודים מתקיימים בדיוק כמו במסורות שהיו נהוגות בספרד טרם הגירוש. בישיבות אלו מכשירים בעלי תפקידים בישיבות כגון רבני קהילה, דיינים וכו'.

ייחודיותו של ה"כולל" בישראל

אברך הינו גבר צעיר ונשוי בשנים הראשונות לנישואיו ומקדיש את מרבית זמנו ללימודי תורה בישיבה – בכולל.
ה"כולל" הינה ישיבה המיועדת ללימודי דת עבור אברכים. שם זה הושאל מהמונח "כולל" שיוחס לכספי החלוקה שקיבלו עניי הארץ מיהודי הגולה לסיוע לאחר השואה.
מאחר והאברכים מקבלים מימון חודשי קבוע בישיבות לאחר נישואיהם, עם הזמן דבק בהם השם "כולל" המכוון אל כספי המלגות אשר הם מקבלים אחת לחודש בכדי להמשיך וללמוד.